מבוא
התקנת מצלמות בבניין מגורים הפכה לעניין שבשגרה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה בעקבות המלחמה. ישנה עלייה במודעות לביטחון אישי ולשמירה על רכוש, רבים מהדיירים מחליטים להתקין מצלמות במתחמי הבניין שלהם.
אנו נשאלים הרבה על ידי דיירים שפונים אלינו ולא יודעים האם מותר להם להתקין מצלמת אבטחה או לא. ככלל, ניתן לכל אחד מבעלי הדירות להשתמש שימוש סביר ברכוש המשותף והחלטות החורגות מ"השימוש הסביר" צריכות להתקבל באספת דיירים ולפי רוב.
האם הצבת מצלמות אבטחה ברכוש משותף עולה כמעשה החורג משימוש הסביר?
כן. בתי המשפט דנו והכריעו לא אחת כי התקנה ושימוש במצלמות אבטחה תוך תיעוד הרכוש המשותף באופן החורג מצילום הכניסה של דירת מגורים של מציב המצלמה אינה עולה כשימוש סביר ברכוש המשותף ולכן על החלטה זו להתקבל בהסכמת רוב הדיירים באספת דיירים. כלומר, יש צורך בקבלת הסכמה מראש של רוב בעלי הדירות בבית המשותף להתקנת מצלמות וזאת במסגרת אספת דיירים.
בעניין תא (חיפה) 41533-05-16 גיל פרמינגר נגד אליהו אוחנה נקבע כי "התקנת מצלמות מעקב ברחבי הרכוש המשותף הצופות אל עבר הרכוש המשותף אינה מהווה פעולה של שימוש סביר ומותר ברכוש המשותף נוכח הפגיעה בפרטיותם של יתר השכנים ובאי ביתם באופן אשר מאפשר להתחקות ולעקוב אחר תנועותיהם באופן אשר מאפשר פגיעה בפרטיותם בכל רגע נתון".
האם הצבת מצלמות אבטחה ברכוש המשותף עולה כפגיעה בפרטיות הדיירים?
חוק הגנת הפרטיות והתקנות הנלוות לו
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע את ההיבטים המשפטיים הקשורים להגנת הפרטיות. החוק קובע כי "בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו או הטרדה אחרת" וכן "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" עולים כפגיעה בפרטיות.
בנוסף, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 קובעות ומסדירות את השימוש במידע שנאסף על ידי מצלמות אבטחה.
סוגיות אלו דנו בפסיקה ענפה של בית המשפט שקבעו כי הצבת מצלמות ותיעודן ללא הסכמת הדיירים עולה בכדי פגיעה בפרטיות של יתר הדיירים.
2. הצבת שילוט
על פי התקנות והוראות סעיף 3.1.3 להנחיות רשם מאגרי המידע מספר 4/2012 נקבע כי אמצעי הידוע המינימלי לכך שאדם מצולם, הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת. עוד צוין כי החובה להציב שלטי אזהרה מקבלת משנה חשיבות ותוקף כאשר קשה להבחין בקיומה של המצלמה. שלט האזהרה חייב להיות קריא וברור, מבחינת גודלו וצורתו.
3. הגבלת שימוש במידע שנאסף
יש חובה להשתמש במידע שנאסף מהמצלמות אך ורק למטרות לשמן הוא נאסף. כל שימוש אחר במידע עלול להיחשב כהפרת חוק ולגרור סנקציות משפטיות.
4. מיקום המצלמות
המצלמות צריכות להיות מוצבות באופן שלא יפגע בפרטיות של שאר הדיירים, למשל, אין להציב מצלמה הפונה לכיוון חלונות דירה מסוימת, או כניסה לדירה מסוימת. על המצלמות להיות מכוונות כלפי הרכוש המשותף הציבורי, כמו כניסה לבניין, חניון הבניין, כניסה למעליות וכו'.
קבלת הסכמת הדיירים להצבת מצלמות
כאמור, התקנת מצלמות ברכוש המשותף דורשת את הסכמת רוב הדיירים וזאת מראש ובאספת דיירים. ככל ואין הסכמה מרוב הדיירים, ואחד הדיירים מתקין מצלמה למרות שלא הותר לו לעשות כן, הדבר יכולה להוביל להליכים משפטיים כנגדו. שכן, התקנת המצלמה תחשב כשימוש בלתי סביר ברכוש המשותף והצבת המצלמה פוגעת בפרטיות הדיירים ובאי ביתם.
מה לגבי מצלמה אשר מקליטה קול?
לעניין מצלמות שמקליטות קול, יש צורך בהסכמה מפורשת ומראש של כל הדיירים. הקלטת קול מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. סעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי זו האזנה אסורה על פי חוק.
ובכל זאת, מהם היתרונות להתקנת מצלמות בבניין?
1. שיפור הביטחון והביטחון האישי
מצלמות אבטחה מעניקות סוג של "ביטחון" לדיירים. מצלמות אבטחה לעיתים מרתיעות פורצים ופושעים אחרים. וכן נראה כי התקנת מצלמות באזורים מסוימים מסייעת להפחית את הסיכון לפעילות פלילית כלשהי.
2. שמירה על רכוש
במקרים של נזק או גניבה, הצילומים יכולים לעזור לדיירים להבין מה קרה באותה עת, האם הנזק נגרם על ידי אחד הדיירים או נגנב על ידי שודד, מצלמות אלו יכולות לעבור למשטרה לצורך הגשת תלונה.
3. שמירה על הסדר הציבורי
לעיתים, קיימים מתחמים משותפים בבניין כמו חדר כושר, בריכה או מגרש משחקים לילדים. מצלמות אבטחה יכולות "להרתיע" דיירים אחרים לגבי השימוש בציוד, וכן לשמור על הסדר הציבורי ושמירה על הוראות וחוקי הבניין.
לסיכום
התקנת מצלמות בבניין היא תהליך מורכב הדורש שיקול דעת מעמיק הן מבחינת יתרונות הביטחון והן מבחינת הזכויות המשפטיות והאתיות. שמירה על פרטיות הדיירים, קבלת הסכמה מראש, והקפדה על הצבת שילוט ברור הם חלק בלתי נפרד מההליך. על מנת למנוע סיכונים משפטיים, מומלץ לפעול בהתאם לחוק ולהתייעץ עם גורמים משפטיים מוסמכים בעת תכנון והתקנת מצלמות בבניין.
Comments